לטיפול בצד המנהלי של ועד-החירום נבחר , כאמור , ארתור לוריא . לוריא נולד בדרום אפריקה והיה דור שני במשפחת ציונים נלהבים . בתנועה הציונית היה פעיל מצעירותו . 1933-מ שימש מזכירה המדיני של הנהלת הסוכנות בלונדון והשתתף בכל המאבקים המדיניים באותן שנים . תפקידו היה בעיניו בעל צביון ציוני כללי , שאינו קשור להשתייכות מפלגתית מוצהרת . לדעתו שימש הוא עצמו civil servants של התנועה הציונית , על-פי המסורת הבריטית של תפקיד זה . מנהיגי התנועה הציונית לפלגיה הוקירו את עבודתו המסורה . מנהיגי ועד-החירום התפעלו ממנו מאוד כאשר בדצמבר 1939 בא לארצות-הברית בלויית הד"ר וייצמן . באותו ביקור דיווח לוועד בפירוט על פעילות משרד ההנהלה בלונדון . מאחר שנאלץ לשהות בארצות-הברית זמן ממושך ביותר , היה בבחינת "מתת שמים" לציונות האמריקנית ולהנהלה הציונית באותה שעה קשה . ניסיונו העשיר בניהול משרד מדיני ציוני , בעריכה ובניסוח של תזכירים ותכתובת דיפלומטית , במגע עם מיניסטריונים ועם שגרירויות , ויותר מכול - הידע המעמיק שלו ברזי המדיניות הציונית בלונדון , עשו אותו בעיני הציונים האמריקנים ובעיני ההנהלה בירושלים לאדם המתאים ביות...
אל הספר