ואף-על-פי-כן , לא נדונה הציונות בארצות-הברית לכליה , הודות לשינויים שחלו בעמדות הזרמים היהודיים למיניהם . התנועה הרפורמית טענה עד כה כי היהדות היא דת בלבד ומסוגלת לפרוח בכל מקום ושללה את יסוד הלאום בדת . ואולם בשנות העשרים החלו להיפער סדקים בעמדה זו כאשר מנהיגים רפורמים תמכו בפיתוח הכלכלי של ^ xiur-pK בשנת 1935 שינתה הוועידה המרכזית של הרבנים האמריקנים Central ) - ( Conference of American Rabbis הגוף הכולל של הרבנים הרפורמים - את מצעה הקודם , ששלל קיום זהות לאומית-יהודית ואפשרה לרבנים להצהיר כיחידים על עמדתם האישית כלפי הציונות . שנתיים אחר-כך החליט אותו הגוף שעל כל היהודים לשתף פעולה בפיתוחה של - Vxw-px המולדת היהודית , והתחייבות דומה קיבלו עליהם 58 מנהיגי ארגון הקהילות הרפורמיות . שינוי זה ביחס התנועה הרפורמית כלפי הציונות נגרם בעיקר בגלל שינויים בהרכב חבריה , שכן ההשפעה עברה מן החברים שמוצאם מגרמניה אל מנהיגים שהיו צאצאיהם של משפחות ממזרח אירופה . לכך נוספה השפעת המאורעות בעולם , שזיעזעו את האמונה בקדמה ובהתפתחות הרציונלית והנאורה של המין האנושי . קהילות אורתודוקסיות מודרניות וקונסר...
אל הספר