בתחילת מאי 1939 הרגיע שגריר ארצות-הברית בלונדון , ג'וזף פ' קנדי , את ממשלת בריטניה ואמר כי אל לה לחשוש מפני תגובת הקהילה היהודית בארצות-הברית על פרסום הספר הלבן המתוכנן : "היהודים יקימו קצת רעש , אך הדבר לא יהיה חמור . והנה חלפו רק שמונה שנים , ונשיא ארצות-הברית התלונן שמעולם לא היה הבית הלבן נתון בלחץ כה עצום , ולא היה יעד לתעמולה אינטנסיבית כל כך , כפי שהופעלו בעטיה של המדיניות האמריקנית בעניין א -ץ 7 ישראל . לא עברו אלא שנים אחדות בלבד . ובתנועה הציונית בארצות-הברית התחולל מהפך . עד אותו הזמן התקיימה התנועה הציונית בשולי הקהילה היהודית-האמריקנית , וחתרה בדרך-כלל להתערות במהירות בחברה האמריקנית . והנה לפתע פתאום נעשתה קהילה זו , על מגוון ארגוניה החברתיים והתרבותיים ומגייסי התרומות שבה , לנושא הדגל של הפתרון הציוני-מדיני לבעיית היהודים ולבת בריתו החשובה ביותר של היישוב היהודי בא - ^ ישראל . יתרה מזו , מישות לא-פוליטית ופילנטרופית בעיקרה , נעשתה הציונות האמריקנית באותן השנים לקבוצת השפעה מדינית חזקה ומאורגנת היטב , למדה להפעיל בהצלחה שיטות פעולה הטבועות במשטר הדמוקרטי באמריקה ולהשפיע ע...
אל הספר