באי התאמתה לתפיסות הדו קוטביות השולטות , העמדה המסורתית מבליטה את ראיית העולם הצרה , החד ממדית של החילוניות , שבמסגרתה אין מקום למסורתיות המורכבת : "אצל החילונים העולם הוא מאוד דיכוטומי - אתה או דתי או חילוני . המסורתי עושה פשרה . הוא מאמץ קצת מזה וקצת מזה ועושה איזה מיקס [ ... ] זה מערער להם את הביטחון העצמי . הם לא מבינים את זה , " אמרה המרואיינת תהילה . המסורתיות היא לא רק מקור לבלבול בקרב מי שזהותם מבוססת על המבנה הדו קוטבי , אלא היא בגדר איום של ממש על זהותם . הדתיים והחילונים רואים בעצמם שתי חלופות בלעדיות , שני הפכים המייצגים את ההכרח לבחור בין מודרניות לבין מסורת . הדומיננטיות של התמונה הבינרית מאשררת את שני הקטבים ומעניקה להם עליונות כל אחד בתחומו : למחנה הדתי יש מעין מונופול על הגדרת הדת היהודית , ולמחנה החילוני מונופול על הגדרת החירות והקדמה . העמדה המסורתית מערערת את העליונות הזאת , ולכן המסורתיות מאיימת בעצם קיומם על שני הקטבים - היא חותרת תחת המבנה שעליו מבוססות הזהות הדתית והחילונית גם יחד . תחושת האיום אינה מפורשת ואינה מוגדרת , אבל אפשר שהיא תורמה להתנגדות למסורתיות - ...
אל הספר