היה לי חשוב לדון תחילה בקבוצת "החילונים של בררה מחדל" - בין השאר משום שהשאלות הנוגעות לחילוניות בישראל נדונות לרוב על פי ביטוייה הטקסטואליים , אף על פי שהטקסטים החילוניים נוטים לשקף אה עמדתו של מיעוט דעתני ולא של קבוצת הרוב : החילונים על דרך השלילה . מדובר בטקסטים אידיאולוגיים של אינטלקטואלים , יוצרים , אנשי תרבות ופוליטיקאים , שגם אם הם רבי השפעה , הם שייכים כאמור לקבוצת מיעוט . קבוצה זו ראויה כמובן לתשומת לב ולבחינה מעמיקה , אך יש לזכור שדובריה נוטים לטשטש את ההבדל בין האידיאולוגיה שהם מייצגים לבין עמדותיהם של רוב החילונים . החילונים האידיאולוגיים משקיעים בשאלת החילוניות מאמץ אינטלקטואלי רב . כפי שציינתי קודם לכן , יש בהם שתי קבוצות עיקריות : הדוגלים בחילוניות יהודית , והדוגלים בחילוניות אוניברסלית . לבני הקבוצה הראשונה יש תחושה חזקה של יהודיות ; זהותם קשורה . 11 גם בחוגים אורתודוקסיים בולטים , ובייחוד בקרב רבנים חרדים , שוררת עמדה דומה , אם כי כמובן ממניעים אחרים לגמרי . יוצא דופן הוא חבר הכנסת הרב חיים אמסלם מתנועת "עם שלם" ( לשעבר ממפלגת ש"ס , ( שמציע אסמכתאות הלכתיות לגיור מקל של...
אל הספר