ב. החילוניות במבחן הפרקטיקה

מהי המשמעות של ההזדהות כחילוני בישראל במונחים פרקטיים של אמונות ואורח חיים ? כדי לברר את השאלה הזאת אסתייע בנתוני דוחות גוטמן , שמתבססים על סקרים מקיפים שנערכו בקרב היהודים בישראל על ההתנהגות הדתית ותפיסת הזהות העצמית ( לוי ואחרים ; 2002 אריאן וקיסר שוגרמן . ( 2012 אפתח בהערת הסתייגות והבהרה : עורכי הדוחות בחרו , כאמור , להשתמש בשאלוניהם במונח "לא דתי" במקום "חילוני" ( המונח "חילוני" מופיע בסוגריים , במעין הבהרה להגדרה " לא חילוני אך לא אנטי דתי" שהחליפה אותו בשאלון . ( זו בחירה מצערת , בייחוד לנוכח העובדה שמסורתים רבים מזדהים כלא דתיים . מסורתים שראיינתי הבהירו שהם רואים בעצמם לא דתיים , ושהגדרה זו מכרעת להבנת זהותם . רבים מהם , בייחוד אלה שאינם חשים בנוח עם התואר "מסורתי" בגלל התווית החברתית השלילית שהוצמדה לו , אמרו שהם מעדיפים את ההגדרה "לא דתי" אף על פי שאינם חילונים וביקורתם על החילוניות הישראלית עמוקה ונוקבת . הבעייתיות של הסקרים הללו מתחדדת עוד יותר לנוכח העובדה שעורכיהם לא העמידו בפני המשיבים את האפשרות לדחות את כל החלופות להגדרת זהותם הדתית , ואילצו את המשיבים לשייך את עצמם ל...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד