חלקו השני של הדיון בפרק זה יעסוק בתאומה הסיאמית של החילון : המודרניות . התפיסה שהמודרניות קשורה קשר הדוק לתהליך החילון ( יובל , ( xv , 2007 ושהקדמה והמודרניות מביאות בהכרח לדעיכה דתית The Hedgehog ) , ( Review 2006 , 5 הייתה למעין אקסיומה של תזת החילון . זיהוי אימננטי זה בין מודרניות לחילון עורר ביקורת , שכן הוא משקף את הבעייתיות האתית , הערכית , והמוסרית המאפיינת את העמדה החילונית . מלבד מושג החילון , עלינו אפוא לבחון גם את מושג המודרניות , הממלא תפקיד חשוב בשיח החילון . את הביקורת שתוצג להלן על המודרניות אפשר לתאר כהר של הביקורת על הנרטיב הפילוסופי פוליטי של החילוניות : גם המודרניות , שהתפתחה כפרויקט פילוסופי פוליטי ונעשתה דומיננטית במערב הנוצרי , חוטאת לערכיה שלה ובכך מנציחה אי צדק ומצוקה קיומית . ניסוח שיטתי של ביקורת זו מציע צ'רלס טיילור ( ראו במיוחד , ( Taylor 1999 כמהלך משלים לביקורתו על "העידן החילוני . " נקודת המוצא של טיילור היא ההבחנה בין שתי משמעויות של המושג "מודרניות : " משמעות תרבותית ומשמעות א תרבותית . ( acultural ) במשמעות התרבותית המודרניות היא תופעה ציוויליזציונית ...
אל הספר