חשיפת הקשר ההדוק והסבוך בין תחומים שבמסגרת תזת החילון נחשבו לשני מרחבים נבדלים - הדתי והחילוני - מביאה את טלאל אסר לתוכנות שמבטלות מניה וביה את המשמעות המקובלת של החילוניות . אסר מסיק שאין לתפוס את החילוניות ( או את התחום החילוני ) כמרחב שבו חיים אנושיים "אמתיים" משחררים עצמם בהדרגה מכוחה השולט של הדת , ובתוך כך מצליחים לדחוק אותה אל מחוץ לספרה הציבורית . שכן בתהליך החילון האירופי , הדתי והחילוני קשורים זה בזה במערכת סבוכה של יחסים הדדיים . הם מעצבים זה את זה ומשפיעים זה על זה , ולכן ההבחנה הקטגוריה ביניהם כשני מרחבים המוציאים זה את זה היא בדיה . אסד מדגים במחקריו שהתהליך ההיסטורי המזוהה בחילון מוליד מעין "היפוך אידיאולוגי" שבו הדתי והחילוני מכוננים זה את זה Asad ) . ( 2003 , 192 בשלב היסטורי מסוים החילוני הפך חלק מהותי מהשיח התיאולוגי ( וכזכור , למונח saeculum מקור תיאולוגי , ( ובשלב מאוחר יותר הבנה התחום החילוני את הדת ואת הדתי כחלק מהותי מהשיח הפוליטי והמדעי . במילים אחרות : החילוני נולד כמרחב מובחן בתוך השיח התיאולוגי , ואילו הדת , כקטגוריה אוניברסלית וכנושא לחקירה מדעית , היא תוצר...
אל הספר