הביקורת על הנרטיב הפוליטי של תזת החילון מכוונת למעשה אל העמדה הכוחנית העומדת , לטענת המבקרים , בבסיס רעיון החילון ומייצרת טיעונים פוליטיים במסווה של אובייקטיביות . ביקורת זו שואפת לחשוף את הכוונה האמתית שביסוד ההמשגות , הרעיונות והטיעונים הניטרליים לכאורה , המציגים את החילון והמודרניזציה בתהליכים מעיךטבעיים . הטיעונים המדעיים כביכול - הסוציולוגיים או הפילוסופיים - של פרדיגמת החילון והמודרניזציה מסתירים , כך נטען , עמדה פוליטית מובהקת המעדיפה את עולם הערכים , השיפוטים וההיררכיות החילוני . חסידי תזת החילון נוטים להציג את החילוניות כתפיסה אוניברסלית המעודדת שלום וסובלנות משום שאינה מזוהה עם זהות , עם ערכים ועם תרבות פרטיקולריים . לעומתה , אומרים הם , הדת מעודדת מעצם מהותה תפיסה פרטיקולריסטית ; מערכות דתיות מלמדות אותנו להעדיף באופן מוחלט את האמת "שלנו" ולדחות את השקר "שלהם , " ולכן הן מקור למלחמות ולסכסוכים . חולשתה של עמדה חילונית זו גלויה לעיני כל מי שעקב אחר מהלכה של המאה העשרים : אידיאולוגיות פוליטיות חילוניות , אוניברסליות על פי תפיסתן העצמית , גרמו לשפיכות דמים גדולה לאין שיעור משפי...
אל הספר