1. ערעור על קביעות: האומנם דיכוטומיה?

האמנות שיצרו בנות הדור הראשון של הפמיניזם בארצות-הברית , ויצירתה של מרי קלי , נכללות בקטגוריה הכללית של אמנות פמיניסטית משנות השבעים , ומשותף להן קול מחאה חריף על דיכוי נשים בתרבות הפאלוצנטרית . עם זאת , במחקר ובביקורת האמנות המקובלים עד היום , נטען כי אלו שני פלגים שביניהם ההבדלים רבים , עד כדי דיכוטומיה מוחלטת . את יצירתן של בנות הדור הראשון נהוג לסווג בקטגוריה המהותנית , המזוהה עם המודרניזם , והיא נתפשת במחקר כמיושנת מבחינת דרכי החשיבה והתיאוריה הפמיניסטיים ; מרי קלי נחשבת לא-מהותנית ומזוהה עם זרם האמנות הפוסט-מודרניסטית , שנתפש כפרוגרסיבי . ברוח ההשוואה שהיתה מקובלת עד כה בין השניים , מצביעים חוקרים על הבדלים ניכרים בתוכן , במקורות ההשפעה התיאורטיים ובסגנון היצירות הללו . מבחינת התוכן , התמקדה מרי קלי באימהות , ואילו אמניות הדור הראשון עסקו בייצוגי גוף האישה ובמגוון סוגיות פמיניסטיות תוך התעלמות גורפת מנושא האימהות . הרקע והסיבות לפער התמאטי הזה נותחו בהרחבה בסקירת היחס לנושא האימהות בשיח הפמיניסטי הרדיקלי , בשיח ההגות הפמיניסטית , ובסקירת הבעייתיות העמוקה בקשרים שבין עולם האמנות ,...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד