שיח פמיניסטי אודות אימהות מתקיים מאז שנות הארבעים ועד ימינו ; מסימון דהבובואר ועד ההוגות הפוסט-מודרניסטיות והפוסט-סטרוקטורליסטיות של שלהי המאה . 20-ה בתקופה ארוכה זו עבר קולה של האם שינויים ותהפוכות . התיאורטיקניות הפמיניסטיות החלו את העיסוק בסוגיה בשלילת הלגיטימיות של האם ובניסיון להשתיק את קולה , כי עבורן האימהות נתפשה כמקור שעבוד ( ברונר , . ( 17 : 1993 בשלב הבא הן דחו את קולה של האם ואימצו שני קולות אחרים שעמדו לרשותן , קול הגבר וקול הילד או הילדה . לאחר מכן שבו ותבעו את קול האם לעצמן , אך כבר לא ראו בו קול שנכפה עליהן . השיח , בין היתר בשל התפתחויות בטכנולוגיות הרבייה , אפשר לקולה של האם לצאת מן המישור הפרטי אל הספרה הציבורית וראה בו מקור כוח והעצמה . לבסוף , נראה כי השיח הפמיניסטי בנושא האימהות פונה לאסטרטגיות כתיבה חדשניות המפרקות את התבניות המקובלות , תוך ניסיון להפוך את הקול האימהי לקול נשי ייחודי .
אל הספר