טלמון־טמיסטוקלה

כפי שראינו שייכת 'מירופה' לסוג הטראגדיה הקלאסיציסטית' היינו לסוג שלא העשיר את הספרות האיטלקית ביצירות בעלות ערך קיים . ברם חיבתו של רומאנילי היתה נתונה עוד יותר לסוג המילודראמה' ששלטה ללא מצרים במולדתו מראשית המאה הי"ח . בזכותה של המוסיקה שנתלוותה למחזות כאלה התפשטו הם בכל רחבי אירופה . היום קשה לנו להבין את מידת הצלחתו המופלאה של פייטרו מיטאסטאסיו ' ( 1782—1698 ) גדול בעלי המילודראמות שבדורו . כמעט כל אחד ואחד ממחזותיו זכה לעשרות עיבודים מוסיקאליים' ומסתבר ששום משורר בעולם לא גרם כמותו לחיבורן של אופרות וקאנטאטות מרובות כל כך ! על פי המילודראמה Artaserse נכתבו יותר משמונים אופרות' על פי Alessandro nelle Indie יותר משבעים' ועל פי Didone abandonata יותר משישים . " * ובין הקומפוזיטורים מוצאים אנו כמה מגדולי המוסיקאים כגון ויוואלדי ' הנדל' פרגולסי ' גלוק' צ'ימארוםה' מוצארט' יוהאן כריסטיאן באך' קירויביני ' מאירבר . רומאנילי נמנה עם מעריציו הנלהבים של מיטאסטאסיו' ובקובץ שיריו ( כתב יד של בית המדרש לרבנים שבבודאפשט ) נשתיירו הרבה תרגומים של אריות וריציטאטיבים ממחזות מפורסמים של המשורר האיטלק...  אל הספר
מוסד ביאליק