רומאנילי השאיר אחריו תרגומים שלמים של שניים מן המחזות האיטלקיים הידועים ביותר בזמנו . בשניהם יש עלילה רצופה ומפותחת והיא בעלת יסודות טראגיים , ואולם אינם נוגעים ללבנו באופיים הראוותני וברגשנותם . האחד הוא הדראמה 'Merope ' למארקיזי שיפיונה מאפיאי ( משנת ' ( 1715 והיא נקראת אצל רומאנילי ' מירב תאניה מאת גביר המשוררים פחה ובן חורים צפיון מאפייני מחבר זה היה מלומד מובהק' שהצטיין בבקיאותו בלשונות יוון ורומא ובספרותן . משאת נפשו היתה יצירת דראמה ברוח הטראגדיות הקלאסיות הקדומות . את המקור לחיבורו מצא באגדה' שכבר עשאה אווריפידם יסוד לאחד ממחזותיו . שלא הגיע לידינו . הדמות המרכזית בעלילה היא מירופה' אלמנתו של מלך ממיניה' שנרצח בידי פוליפונטה הרשע . לא די לו לרוצח בכיסא המלוכה ; חמש עשרה שנה לאחר מעשה הפשע מנסה הוא לפייס או להכריח את מירופה שתהא לו לאשה' ובכך תשווה לשלטונו צביון של חוקיות . היא מסרבת בכל תוקף ותולה את תקוותה בבנה אגיסטו' שהצליחה להצילו בעת רציחת בעלה על ידי הברחתו חוצה לארץ' מקום ששם גדל מבלי לדעת מי הוא ומאין בא . בראשיתו של המחזה שומעים אנו' כי אגיסטו חוזר למולדתו לאחר שהתבגר ...
אל הספר