הדראמה העברית במאה השבע-עשרה

הקומדיה 'צחות בדיחותא לקדושין / שהיא המחזה הראשון הנודע לנו בספרות העברית' נתחברה באיטליה במחציתה השנייה של המאה השש עשרה . התחלה זו בתחום ספרות חדש לגמרי היתה עשויה להביא פירות' אלא נראה שלא יצאה מכלל התחלה ולא נמצאו לה ממשיכים . יש לנו אמנם צל של תקווה' כי בעתיד לבוא יתגלו בכתבי יד דראמות עבריות שלא נשאר להן זכר בספרותנו . אולם לפי מצבו של המחקר כיום אין לנו שום ידיעות על הדראמה העברית באיטליה במשך מאה שנים' החל בתקופת הקומדיה הנ"ל וכלה בזמנו של עמנואל פראנסיש . ומשום כך אין לנו אלא לעזוב את איטליה ולפנות לאחת משתי המדינות' שבהן הגיע התיאטרון לשיא התפתחותו קרוב לשנת . 1600 לא נפנה לאנגליה של שקספיר - מפני שבמדינה זו לא נמצאו תושבים יהודים מאות שנים' אלא לספרד של לופה דה ויגה' שבה נשארו גם לאחר הגירוש של 1492 אלפי אנוסים ( מראנים ) ואשר גם היהודים הגולים וצאצאיהם נשארו קשורים בה למרות הניגודים הדתיים . במאות הט"ז והי"ז נעשה התיאטרון הספרדי לאט לאט לראש תענוגיו של המוךהעם' ואפשר להשוות את תפקידו כמידה ידועה לזה של הקולנוע בימינו . עובדה זו הביאה את המחברים לידי כך' שהגישו לקהל בלי הרף ...  אל הספר
מוסד ביאליק