זמן שלטונם של הדוכסים גולילמו ( 1587—1550 ) ו וינצ'נצו הראשון ( 1612—1587 ) לבית גונצאגה מסמן את תור הזהב בקורות העיר מאנטובה . עושר וחדוות חיים , תאוה לתפנוקים' שאיפה ליצירות חדשות וחופש הדעות נזדמנו כאן יחד . מאנטובה היתה כבר אז למרכז חשוב של התיאטרון וחשיבותה הלכה וגדלה עוד יותר . אנשי העט ואמנים גדלו בקרבה או נהרו אליה בהמוניהם' וכן היתה בסוף המאה הט"ז למקום מגוריו הקבוע של מונטיווירדי ' גדול המוסיקאים בדורו' וכמותו פעל כאן הצייר רובנס' לפי הזמנתו של הדוכס בראשית המאה הי"ז . ב'רומא החדשה' זו — לפי כינויו של הסופר ואזארי — נשמו גם היהודים לרווחה' בעוד שברומא העתיקה כרעו אחיהם תחת עול האפיפיורים הקנאים . קהילת מאנטובה' רבת האובלוסיה ומבורכת בנכסים' עלתה בשנות האושר הללו על שאר הקהילות גם בגלל תרומתה הכבירה לתרבות יהודי איטליה . בה נולדו או נתגוררו כמה אישים בעלי אופי מוצק' עשירים ברעיונות ואף סוללי דרכים חדשות . חוג ענייניהם היה רחב : עזריה מן האדומים ( דה רוסי ) הראה לבני עמו את שיטת הביקורת המשווה במקורות ההיסטוריים' ואם כי נתקל בהתנגדות חריפה' מצא גם אוזניים קשובות בקהל המשכילים ....
אל הספר