לעתים נתקיימו באיטליה חגיגות לזכרם של מאורעות' אשר להם היתד- משמעות מיוחדת בקורותיהם של קהילות מסוימות . חגיגות כאלה נערכו בבתי הכנסת ותכ ניותיהן כללו' נוסף על התפילות המסורתיות' יצירות פיוטיות חדשות שנתחברו בשביל זמרים' מקהלות וכלי זמר . למשל' בני קהילה אחת חגגו את היום שבו ניצלו מסכנה שאיימה על כולם 1 » ; כדוגמה לכך נוכל להביא את הטכס השנתי לזכר רעידת האדמה שאירעה באנקונה בליל שבת כ"א בטבת התנ '' א 23 — בדצמבר . 1690 הרב יוסף פיאמיטה קבע את פרטיו ופירסם את הטקסטים הקשורים בו ב'אור בוקר' . " 5 ( 1709 ) לכן קוראים אנו שמ לאחר תיאור הרעש ( בדף 46 א ) את הדברים דלהלן : 'וזהו הסדר שאנחנו עושים : תחילה מזמרים הפיוט במוסיקא בכל כלי זמר ואחר כך מתחיל החזן 'ברכי עדתי אל' וכו' והקהל עונים 'ברוך פודה ומציל' וכו' ' ואחר כך מתפללים ערבית בנגון ונצוח' ואחר שמנה עשרה ברכות אומריו הלל גמור בנגון גדול בלא ברכה כקרא בתורה' ואחר כך קדיש תתקבל ויתגדל וכן ביומו וקורים ליום הזה פורים קטן . ' לאחר פתיחה זו באה הקאנ טאטה לזכר המאורע ועל גבה רשום 69 ) א ) 'זה השיר במוסיקא קודם שיר ספור המאורע . ' השיר נכתב...
אל הספר