ג. שלמה הבבלי והפיוט ברומא

כמאה או מאה וחמישים שנה לאחר צמיחת הפיוט בערי אפוליה ולוקאניה שקדו על טיפוח האמבות החדשה בשבי מרכזים בוספים באיטליה . בברך הגדול של רומא ובעיר לוקה שבגליל טוסקאנה . רומא' מקום מושבה של העתיקה מבין קהילות ישראל באירופה' היתה מאז ומתמיד גם מרכז רוחני חשוב ביותר' ובעצם מפליא הדבר שאין לנו כל ידיעה על פייטנית לפני המחצית השנייה של המאה העשירית . מצבות קבר יהודיות' שנמצאו בקאטאקומבות של רומא העתיקה' כמעט כולן כתובות כיוונית וברומית' ורק לעתים רשומה בהן מלה עברית . בעוד שבדרום איטליה מפלסת לה העברית את דרכה גם בנוסח המצבות' הרי ברומא אין לנו כל הוכחות להתפתחות דומה ; אם בסופו של דבר קמים ברומא גם משוררים עבריים' אין לנו מושג מתי וכיצד הוכנה הקרקע לפעולתם . ייתכן שטמיעתם של יהודי רומא לא היתה כללית' ואפשר שיחידי סגולה שמרו על גחלת התרבות הלאומית . את שורת פייטני רומא פותח שלמה בן יהודה הבבלי שחי באמצעה או במחציתה ' השנייה של המאה העשירית . 3 ° אמנם שום מקור אינו מעיד במפורש על מוצאו מן העיר הנ"ל' אולם הנחה זו מתבססת על כמה עובדות . השם בבל שימש ככינויה של רומא' כפי שאנו רואים מן האואנגליו ן ...  אל הספר
מוסד ביאליק