הגדרה אחרונה זו של ארנולד שהצגנו לעיל , נעשתה רווחת ומקובלת בשיח התרבותי , וביטוי לכך אנו מוצאים בהגדרות מילוניות בנות-זמננו . במילון אבן שושן , לדוגמה , ההסבר הראשון לתרבות הוא במובן הערכי והנורמטיבי של " קולטורה : סך ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של אדם או של חברה בהשכלה , במדע , באמנות , בארגון החברה , בדת , במוסר וכדומה" - ורק אחר כך התרבות במובנה הניטרלי והמשווה , כמקובל במדעי החברה . במילון ספיר מופיעה תחילה המשמעות של נימוסים טובים , אחר כך טיפוח , ואז מופיעה המשמעות של קולטורה או תרבות גבוהה ולבסוף המשמעות הסוציולוגית . דפוס דומה אנו מוצאים גם במרבית המילונים באנגלית , היכן שתרבות , , culture מבטאת בראש ובראשונה תהליך ותוצר של התפתחות , טיוב , שיפור , השבחה , מצוינות , אנינות ואיכות - וזאת כמעט כמובן מאליו , באשר מקורה של המילה תרבות , , culture בפעילות של טיוב והשבחה , קרי . cultivation רוצה לומר , כפי שאדמה היא לעתים בור במצבה הראשוני , ואולם אחרי טיוב ועיבוד הקרקע נותנת יבול עשיר ורב ;( agriculture ) הוא הדין בבני האדם : אנו באים לעולם עתירי פוטנציאל , אך רק פעילות ( מתרבתת ) של...
אל הספר