סאול: היבטים של הבניית זהות באמצעות הנוף העירוני גיא פודולר

מבוא סאול הוכרזה בירתה של קוריאה בשנת 1394 משיקולים אסטרטגיים ותרבותיים , ואלה הנחו גם את תכנונה . העיר הטרום מודרנית שכנה לרגלי הרים והיתה מוגנת בנהר מדרום ובחומה סביב לה . תחת השלטון הקולוניאלי היפני ( 1945-1910 ) השתנו פני העיר במידה ניכרת במיזמים של בנייה והריסה , והיא נעשתה מרכז מודרני שאוכלוסייתו מונה כמיליון איש . בשנת , 1948 עם הפיצול הרשמי של האומה הקוריאנית , הפכה סאול לבירתה של דרום קוריאה , וחוץ מעיכוב זמני בתקופת מלחמת קוריאה , ( 1953-1950 ) המשיכה העיר להתרחב ולהתפתח בעקביות . במהלך שנות השישים החלה סאול להתפשט אל מדרום לנהר , וכיום היא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם , עם יותר מעשרה מיליון תושבים , שהם כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה . בתהליך הצמיחה הפוסטקולוניאלי של סאול שזור הניסיון להגדיר ולהגדיר מחדש את זהותה הלאומית של דרום קוריאה באמצעות שינויים מכוונים בנוף העירוני . מטרתו של מאמר זה לנתח את המגמות של שינויים אלה אגב התמקדות בכמה שינויים מוכרים ומתוקשרים , וכך להציג מקרה מבחן שיתרום להבנת תפקידו של הנוף העירוני בשיקוף ובעיצוב של הזהות הלאומית . באמצעות סקירת ההיסטוריה ...  אל הספר