חוות־בייקר

עתים הייתי מטייל לי אל חורשות האורנים הניצבות בהיכלות , או כצי אניות הערוך בכול , שהענפים בהן נעים זזים , והן מרטטות ושופעות אור רך ומוריק ומצל כל כך עד שהדרואידים ; היו נוטשים את אלוניהם כדי לבוא ולסגוד כאן בתוכן i או שהייתי פונה אל יער הארזים שמעבר לאגם פלינט , מקום שם העצים , המכוסים גרגרים כחלחלים אפרפרים , מתנשאים מעלה מעלה וראויים להתייצב לפני ואלהא ^ ה , ותערער הטפסני מכסה את פני האדמה בזרים גדושי פירות ; או שהייתי מהלך אל אגמי ביצות , ששם משתלשלת החזזית מעל האשוח הלבן לויות ל 1 יות , וכמהין , מסביב לשולחנו תיהם העגולים של אלי הביצות , מכסות את פני האדמה , ופטריות , נאות יותר , מקשטות את קורות העצים , כפרפרים או קונכיות או חלזונות של צמחים ; מקום שם גדלים קרפולי הביצות והמורנים , וגרגרי האלנום האדומים מתנו צצים בעיניו של בכור שטן' ושיחים טפסנים דוחקים וחורצים את הקשים שבעצים ועושים בהם קפלים קפלים , וגרגרי האדר הפראים מביאים את המסתכל ביופיים לידי שכחת ביתו , והוא מסונוור ונפתה על ידי פירות בר אסו רים אחרים בני בלי שם , היפים מכדי שיטעם אותם בן תמותה . במקום לבוא לביתו של איז...  אל הספר
מוסד ביאליק