אחרי שעדרתי , ואולי אף קראתי וכתבתי בשעות שלפני הצה ריים , הייתי חוזר ורוחץ באגם , עובר בשחייה את אחד ממפרציו הקטנים ששמתי לי לתחום שחייה , וככה שטפתי מעל גופי את אבק העמל או יישרתי את הקמט האחרון שעשו בי העיון והמחשבה , וכל השעות שלאחר הצהריים הייתי פנוי לחלוטין . בכל יום או יומיים הייתי מטייל לי לכפר כדי לשמוע מעט מן הרכילות הנמשכת שם בלי חשך , העוברת מפה לאוזן או מעיתון לעיתון , ואשר כל המקבל אותה במנות הומיאופאתיות יתרענן בה כהתרענן אדם באיוושת עלים וקרקור צפרדעים . כשם שהייתי מטייל ביער כדי לראות את הציפורים והסנאים , כך התהלכתי בכפר כדי לראות את האנשים והילדים ; חלף הרוח שבין עצי האורן שמעתי את שקשוק העגלות . בעבר האחד של ביתי היתה מושבה של חולדות ביצות באפרים של הנהר ; ואילו בעבר האחר , ליד חורשת הבוקיצות והדלבים , היה כפר של אנשים טרודים , שבעיני היו מוזרים כאותם כלבי הערבה , אשר כל אחד ואחד מהם רובץ לו בפתח מאור תו או עובר במרוצה אל מאורת שכנו ללכת רכיל . הייתי הולך לשם לעתים קרובות כדי להתבונן בהרגליהם . הכפר היה בעיני כחדר חדשות רחב ידיים ; וכדי לקיים אותו היו בעברו האחד ,...
אל הספר