בעיית דרכי השיח במחזה העברי היא אחת הבעיות הקשות ביותר . כבר ביאליק ופיכמן סברו , שהתפתחותו של המחזה העברי תלויה בהתגבשות הדיאלוג . 1 שניהם גורסים , שלשון שלא הוכשרה כל-צורכה לדיאלוג אינה מסוגלת להעמיד דראמה . להלן ננסה לבדוק מה הם התפקידים השונים שממלאים דרכי השיח ( הדיאלוג והמונולוג ) ביצירותיהם של היוצרים הבולטים בתולדות המחזה העברי ההיסטורי , ואלו תפקידים ממלאים אמצעים סגנוניים אחרים ( כגון הציור הפיוטי ) בעיצובו וגיבושו של הדו שיח הדראמאטי . בשאלת הציור הפיוטי נוטים אנו לבדוק דברים בהקשריהם , משום שנראה לנו שציור פיוטי מבודד , שנבחן מחוץ להקשרו , אינו שלם כל-צורכו . הציור הפיוטי לסוגיו זוכה לחיים שלמים ולמשמעות רק מתוך הקשרו . גם לא נקטנו בדרך הסטאטיסטיקה - דרך זאת של מיון עשויה להרוס את התחושה בעושר הרבגוני של הציור הפיוטי . אץ להעניק משמעות יתרה לתופעות כמותיות , אף-על פי שאין להתעלם , כמובן , מחזרה קבועה של תופעות פיוטיות מסוימות ( מובילים , ציורים , צורות-חזרה . ( הבאנו אפוא בעיקר הדגמות טיפוסיות לכל עניין ועניין , וניסינו לראות את היחס שבץ התופעה הנידונה לבין תופעות מקבילות ב...
אל הספר