[ א ] המחזות שתיארנו מאוכלסים 'נפשות פועלות / שבאמצעותן מתממשת ה'פעולה' ומשתמע ה'תהליך . דרכי האיפיון של הדמויות , כלומר כלל כל גילוייהן שאנו רואים באופיין , תלויים , כמובן , במבנה הכללי של המחזה . על קשר הדוק זה עמד כבר אריסטו , ומפרשיו הטעימו גם הם את היחס ההדוק שבץ ה'מידה' לבין העלילה . אולם הזיקה שבין ה'מידה' למבנה אינה נותנת בידינו עדיין אמת מידה מספקת למיון ותיאור של דמויותיו של מחזה . עלינו לנסות אפוא להעמיד קאטיגוריות אחרות של סיווג הדמויות במחזה . [ ב ] אריסטו הניח שהדמות נגלית בשתי פנים עיקריות . ב'מידה' וב'מחשבה' . לאחר שבוטשר מברר על דרך ההשוואה והפירוש מושגים אלה , הוא בודק באיזו דרך מתגלים הדברים בגוף המחזה . אליבא דבוטשר מתגלות 'מידותיה' של הדמות בכל מקום שבו היא 'נתבעת לבחירה מוסרית או הכרעה רצונית ; ' 'מחשבותיה' מתבטאות בהרהוריה האינטלקטואליים , בהוכחות שהיא מביאה לדבריה ובתפיסות הכלליות בענייני החיים שהיא מעלה בדיון . 6 שני כיווני יסוד אלה חשובים בעינינו , משום שהם עשויים לשמש קאטיגוריות-יסוד להבחנה בין הדמויות . בהמשך נבחין אפוא בין דמויות הניכרות במידותיהן לבין דמו...
אל הספר