[ א ] בפרקי החלק הזה מבקשים אנו לעיין בתוכן המושגי של המחזה העברי ההיסטורי בתקופה הנידונה ולהניע לידי הבנת רעיונותיו העיקריים . אף על פי שהתוכן המושגי של יצירה דראמאטית אינו זהה עם תכולתה הכוללת , הנקבעת על-ידי היחסים הפנימיים שבין מרכיבים שונים , הכוללים הן את התוכן המושגי והן גורמים צורניים כגון מבנה , דמויות וכוי-לצורך השיטה מפרידים אנו בין המרכיבים כדי לעמוד על דיוקנו הכללי של המחזה מנקודות ראות שונות . המשמעות הרעיונית הבלתי אמצעית של המחזה , כפי שהיא משתמעת מן התוכן המושגי של דברי הגיבורים ומנקודת ראותו של המחבר , המיוצג על-ידי גיבורים המשמשים בתפקידי 'פרשנים / מגלה לנו בין השאר את התודעה ההיסטורית של התקופה . שהרי המחזה בכללו וההיסטורי בפרט פונה אל הקיבוץ כקיבוץ יותר מכל צורה ספרותית אחרת . בדומה לבאלאדה , לפואימה ולסיפור ההיסטורי מעלה הוא חזיונות מן העבר הלאומי , בהסתמכו על ההתמצאות הקיבוצית של הקהל בנושא בכללו ובפרטי המשמעויות של החומרים והסמלים . העיצוב המחודש אינו יוצר מציאות בלתי צפויה , אלא מחדש עליו , על קהל הקוראים והצופים , את הקיים ונתון בתודעתו . נוסף לכך , כתיאטרון ב...
אל הספר