אריה ונגר מבוא בשנת , 1999 עת התפרסמו נתונים מדאיגים על גידול היקף העוני , קרא ראש הממשלה דאז , אהוד ברק , לאזרחי המדינה המבוססים "לפתוח את המקררים" לרעבים . מאז ועד היום התגשם חזונו של ברק בעניין זה , שכן בד בבד עם הגידול בממדי העוני חל גידול משמעותי במספר הישראלים המקיימים למעשה את קריאתו באמצעות תרומה או התנדבות בעמותות ובארגונים של חסד וצדקה . בקיץ 2011 התרחשה בישראל מחאה חברתית נרחבת . במאהלים , בכיכרות וברשת האינטרנט קיימו פעיליה דיונים ציבוריים והתייעצו עם מומחים בשאלות חברתיות וכלכליות . בהפגנות ההמוניות שהיו חלק מאירועי המחאה הונפו שלטים , נשמעו סיסמאות ונישאו נאומים בזכות השבת מדינת הרווחה , שינוי השיטה הקפיטליסטית , שינוי סדרי העדיפויות התקציביים , צדק חברתי וכדומה . שורה של דרישות בתחומי הכלכלה והחברה הופנתה כלפי הממשלה באופן ישיר , וכן באמצעות ועדת טרבטנברג , שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו . קל להבחין כי שני המקרים המתוארים לעיל עניינם בפעילות אזרחית , אולם לא קשה לחוש כי אופי הפעילות שונה בכל אחד מהם , ותפיסה שונה של המושג "אזרח" עולה ממנו . במסה זו נדון בשתי תפיסות אלה ש...
אל הספר