מטכניקה במסווה של דיאלוג - לדיאלוג שמעבר לטכניקה

דבורה לדרמן-דניאלי תקציר המאמר מציג את הטענה , כי במודלים רבים של הוראה דיאלוגית קיים רגש טכני הממוקד בידע ובאסטרטגיות הוראה , ולא בחינוך אישיותי-התייחסותי של המחנך . המאמר מעלה את השאלה , מדוע מתרחשת הטיה טכנית זו , ומדוע הולכת לאיבוד האיכות הכולית של הדיאלוג כאופן התייחסות . כדי לענות על השאלה פונה המאמר להגות הבובריאנית , הדנה בין היתר בהשפעות הטכנולוגיות על אופני ההתייחסות האנושיים הבסיסיים . מתוך הגותו של בובר עולה ההבנה , כי התגברות השימושים הטכנולוגיים יוצרת שתי השפעות עיקריות של שינוי יחס — האחת היא התפשטותה של החשיבה הסיבתית והשרירותית , והשנייה היא השקיעה בהשתעבדות לעולם אני-לז . מכאן עוסק המאמר בשאלה , אם הגותו של בובר עשויה לכלול בתוכה אפשרות מתקנת להשפעות התייחסותיות אלה . כתשובה מצביע המאמר על האפשרות ללמוד מתוך פרשנותו של בובר לסיפור משה המקראי , על נתיב פיתוח היחס הדיאלוגי בכלל , ועל יצירת דיאלוגיות בעבודתו של המחנך , בפרט . התרחבות היישומים הטכנולוגיים במערכות החינוך משקפת הנחת יסוד מחקריתחינוכית שעל פיה הקידמה הטכנולוגית , המבוססת על שימוש בידע על מנת לספק צורך , להגב...  אל הספר