אני מנסה להבחין בין שתי משמעויותיה של האמהות , שכל אחת מהן מאפילה על האחרת : היחס בכוח של כל אשה לכישורי הפריון שלה ולילדים , מחד גיסא ; והמוסד , המבקש להבטיח שהפוטנציאל הזה - והנשים בכלל יישארו בשליטת הגבר מאירך גיסא ( ריץ , ' . ( 42 : 1989 בחושבנו על מוסד , אנו מדמים לעינינו בדרך כלל מבנה ...: בחושבנו על מוסד האמהות לא מצטיירת לנגד עינינו שום ארכיטקטורה סמלית , שום התגלמות של סמכות , של כוח או של אלימות בכוח ובפועל . האמהות מזכירה לנו את הבית , ואנו מבקשים להאמין שבית הוא מקום פרטי . אולי נדמה לעינינו שורות ארוכות של חצרות אחוריות , מאחורי בתי פרברים אמידים , ובכל אחד ואחד מהם תולה אשה את הכביסה , או רצה ליטול בזרועותיה את תינוקה בן השנתיים הממרר בבכי ; או אלפי מטבחים , שבכל אחד מהם אוכלים ילדים ונשלחים לבית הספר . או שאנו חושבים על בית ילדותנו אנו , על האשה שהיתה לנו אם , או על עצמנו . איננו חושבים על החוקים שהביאו אותנו לאן שהביאו , על העונשים הנאכפים על כל מי מאיתנו המנסה לחיות את חייה על פי רעיון אחר , על האמנות המתארת אותנו בשלווה בלתי טבעית או בהשלמה ; איננו חושבים על הממסד הרפ...
אל הספר