בחודשים האחרונים לחייו נעשה ארנבורג בוטה בדבריו יותר ויותר . אנגילינה שציקיך קרוטובה , אלמנתו של רוברט פאלק , ביקשה מארנבורג כבר בשנת 1966 שלא יישא דברים בפתיחת תערוכה של ציורי פאלק ; היא חששה שארנבורג לא ירסן את זעמו כלפי הקרמלין , ובכך יסכן את קיום התערוכה . ארנבורג ידע שהשלטון מנסה לדכא אותו , וניצל כל הזדמנות לבטא את אשר על לבו . באפריל 1967 השיב על שאלות לפני קהל נבחר בספרייה הרפואית שליד כיכר המרד . רבות מהשאלות נגעו 'לתסיסה המתפתחת כעת בקרב אנשי רוח סובייטים , ' כפי שדווח לוושינגטון משגרירות ארצות הברית במוסקווה . אחת השאלות היתה קשורה לסיניאבסקי ולדניאל . 'יצירותיהם אינן מוצאות חן בעיני , ' ענה ארנבורג , והתכוון לסיפורים ששלחו לחוץ לארץ , יאבל גם גזר הדין שלהם אינו מוצא חן בעיניי . אדם אחר שאל על הביקורת שהופנתה באחרונה כלפי 'נובי מירי - על כתב העת של טוורדובסקי הופעל לחץ כבד לנטוש את העמדה האנטי סטליניסטית . ימי אני לדעתך ' ? השיב ארנבורג בקיצור נמרץ . 'למה באתי אליכם לכאן ? אתה סבור שהביקורת כלפי "נובי מיר" היתה בלתי הוגנת ? אלוהים אדירים , זאת גם דעתי . ' ואולם ההערות שעוררו...
אל הספר