בשנים הראשונות לאחר מות סטלין החלו לדון בגלוי , גם אם בהיסוס , בכמה נושאים שבמשך זמן רב נחשבו לטאבו . לארנבורג עצמו היה תפקיד מרכזי בתהליך הזה . ואולם בעודו קורא תיגר על השליטה הרשמית במורשת התרבותית של המדינה , מצא ארנבורג את עצמו עומד מול האשמות על שנותר בחיים ועל יחסיו עם סטלין . אין נושא אחר שרדף את ארנבורג או שעורר ספקות באשר לאמינותו יותר ממעורבותו במדיניות האנטישמית של הקרמלין , ובייחוד ברדיפת סופרי היידיש באוגוסט . 1952 לאחר ההתנערות הרשמית מעלילת הרופאים , היה אך טבעי שהידיעות על גורלם של סופרי היידיש יעוררו עניין בתוך ברית המועצות ומחוצה לה . חרושציוב ועמיתיו הבינו את הרגישות לפרשה הרצחנית הזאת . רדיפותיו השיטתיות של סטלין נגד אנשי תרבות יהודים זמן כה קצר לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה עוררו שאלות קשות באשר לאופי השיטה הסובייטית , וזאת היתה אחת הסיבות שסופרי היידיש היו הראשונים ששמם טוהר בנובמבר ; 1955 ואולם רבים עדיין תהו באשר לארנבורג . רק קומץ חברים קרובים ידעו על יוזמתו האמיצה בעקבות עלילת הרופאים , כשהתנגד למצוד אחר אזרחיה היהודים של המדינה ולהחרמתם . מלבד לזר קגנוביץ , ...
אל הספר