לאחר מותו של סטלין חשש ארנבורג מפני הרע מכול . כרבים אחרים , ראה עד עתה את עתיד ארצו 'כרוך במה שהיה נהוג לכנות מדי יום , במשך עשרים שנה , "התבונה של מנהיגנו הדגול" . ' קהל עצום של אבלים עבר ליד דירתו של ארנבורג שבבניין הסמוך לכיכר האדומה , ועד מהרה נודע לו על תקריות שבהן מחצו אנשים זה את זה למוות בגלל המתח והבהלה . 'איני סבור שההיסטוריה ידעה אי פעם לוויה שכזאת , ' כתב בזיכרונותיו . על ארנבורג היה למלא כמה חובות . במהלך הלוויה של סטלין הוא הצטרף לאחדים מעמיתיו שעמדו ליד ארונו של המת באולם העמודים ; לאחר מכן , ב 11 במארס , התבקש לכתוב דברי הערכה לכבוד סטלין ב'פרוודה . ' תחת הכותרת 'המגן הגדול של השלום , ' הדגיש ארנבורג במאמרו נושאים שבהם הוא עצמו שירת את הדיקטטור - את הניצחון על הפשיזם ואת הצורך בשלום עולמי ובמאזן כוחות - נושאים שסטלין כביכול דגל בהם ; אלה היו דברי השבח האחרונים שארנבורג חלק לרודן . שלושה שבועות לאחר מכן , ב 4 באפריל , פרסם 'פרוודה' הודעה מפתיעה : הרופאים שהואשמו בקשר לרצוח מנהיגים סובייטים זוכו מכל אשמה , והאחראים להפרת הנורמות של 'חוקי הסוציאליזם' נאסרו בעצמם . כעת י...
אל הספר