ב. מי צריך ספר בישול?

בתקופות שבהן קהילות אתניות וקבוצות מיעוט מסתגרות בתוך עצמן , הידע הקולינרי שברשותן מזין את עצמו . בנות לומדות מאמהותיהן ונשים מרחיבות את הרפרטואר האינדיווידואלי על ידי אימוץ מתכונים של שכנות . יש תחושה שהמטבח חי , קיים ומתפתח . חלוקת התפקידים המסורתית שעדיין מאפיינת את המשפחה בחברה הפלסטינית בישראל והרתיעה הנלווית מן האוכל הערבי בקרב היהודים , תורמים אף הם לשימור הידע הקולינרי במסגרת הביתית ואינם מעודדים לעשות להעלאתו על הכתב . רק אם הוא מידלדל עקב ניתוק מתרבות האם או עקב מיעוט גלי הגירה חדשים מארץ המוצא , מואץ הצורך לשמרו באופן ממוסד ולהעלותו על הכתב . למרות שהקמת מדינת ישראל יצרה נתק בקשר הבין משפחתי הישיר בחברה הפלסטינית , לא חוו הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ניתוק מתרבותם הקולינרית . השליטה הישראלית אמנם חשפה אותם לידע קולינרי חדש , אך לא אילצה אותם להתנתק מהרגלי האכילה הקיימים שלהם . אומר שוקרי , גיאוגרף מהצפון : למרות שהפכנו למיעוט , לא סבלנו ניתוק תרבותי , ואלו שיגידו לך שהיה ניתוק תרבותי סתם מבלבלים את המוח . יכולנו להמשיך את התרבות , ובבית יכולנו להמשיך לאכול את מה שהורגלנו לו ....  אל הספר
כרמל