א. "אם לא מקבלים אותי, למה שיקבלו את האוכל שלי?"

הציבור היהודי מגלה פתיחות סלקטיבית כלפי האוכל הערבי . ניכוס חלק מהמאכלים הערביים על ידי המטבח היהודי התאפשר בעיקר בשל הקרבה הגיאוגרפית בין שתי הקבוצות . תהליך זה לא רק צמצם את ההיכרות עם המטבח הערבי למינימום אלא גם תרם לסטיגמטיזציה שלו . הנסיבות הפוליטיות , כגון החיים תחת משטר צבאי , ההשתלבות המוגבלת בשוק העבודה , המגורים בסביבה הומוגנית והמגע המוגבל עם האוכלוסייה היהודית תרמו לחשדנות הדדית בין הקבוצות ולנטייתן להתעלם זו מתרבותה של זו . פלסטינים אזרחי מדינת ישראל חשים כי טרם הגיעה העת לשתף את הציבור היהודי ברזי מטבחם , כאמור משום שהיחסים בין הקבוצות אינם בנויים על כבוד , על שוויון ועל הערכה הדדיים , אלא על חשדנות וערנות . מחמוד , המתגורר באבו סנאן ומבשל במסעדה מזרחית בבעלות יהודית בעכו , סבור שבהעדר לגיטימציה למיסוד קבוצה אתנית פלסטינית ישראלית ולאוטונומיה תרבותית פלסטינית לא יקומו סוכני ידע אשר יפיצו את הידע הקולינרי הערבי בקרב הציבור היהודי : כשיש לחץ אין זמן לשמור על התרבות . אנשים לא חושבים על מאכלים היסטוריים ולא על איך לשמור על ההיסטוריה שלהם . אכפת להם על החיים ועל המצב החברתי ....  אל הספר