האוטוגראפים מן הגניזה מגלים לנו טפח מפעילותו של יהודה הלוי כעסקן ציבורי . שתי איגרות ששלח לידידו חלפון דנות באיסוף כסף לפדיונה של יהודיה שנפלה בשבי ( ט"ש , 8 J 18 דף ; 5 ט"ש , 10 J 15 דף . ( 1 אמנם ערוכות האיגרות בערבית' אך האשה הנדונה מכונה בהן בכינויים עבריים' היינו 'אלאסירה' או 'אלשבויה' ' מבלי שייזכר שמה הפרטי . עניין פדיון השבוים הריהו פרק חשוב ומרתק בקורות העמים שמסביב הים התיכון . רבים היו האנשים שנשבו בידי שודדי ים' ולא יצאו לחופשי אלא לאחר ששולם בעדם כופר נפש . אולם היו גם שנחטפו או נאסרו ביבשה מבלי שהפליגו באוניהנ . 1 הרקע של המעשה שאליו מתכוון יהודה הלוי באיגרותיו אינו ברור לנו כל צורכו . אין להכיר מדבריו היכן' מתי וכיצד נשבתה היהודיה עלומת השם . גויטיין סבור שבאותה תקופה ישב יהודה הלוי בטולידו' שהרי באיגרת השנייה ( 10 J 15 , f . 1 ) מבקש הוא מחלפון לדרוש בשלומו של הרב הגדול 'נר ישראל' ומוסיף : 'והעבר אליו במקומי את תשובתם של תושבי טולידו' כי הם סמכו עלי בזה . ' סברה זו של גויטיין וכמו כן זיהויו של הרב נר ישראל עם יוסף אבךמיגש' ראש ישיבת לוסינה' מתקבלים על הדעת . " מוזר ביות...
אל הספר