שירי הנגיד כחומר היסטורי

למחקר ההיסטורי חשובים בעיקר שירי הקבוצה הראשונה שבהוצאת ששון . קבוצה זו נדפסה בשם יכן תהלים / אולם לפי דעתי שמה הנכון הוא 'דיואן . 8 ' בשירי שתי הקבוצות האחרות ( יבן משלי' ו'בךקהלת ( ' משתקפים לרוב ההשקפות או מצב רוחו של מחברם , והם לא נכתבו לרוב לרגלי מאורע מסוים' כדרך השירים שבדיואן . ההבדל הזה מתגלה גם באופן חיצוני : שהרי רק על גב השירים שבדיואן יש לפעמים תכופות כותרות המבארות מה הם המאורעות שגרמו לחיבור' ויש למצוא בהן גם שמות אנשים ומקומות ואף תאריכים . הכותרות האלה נמסרו בכ"י ששון שהוא מאוחר יחסית ( משנת ( 1584 בשפה העברית' והמהדיר צודק באומרו ( בהקדמה' עמי , ( XXXV כי הן תורגמו מהערבית . בכל כה"י העתיקים של הדיואן' היינו באלו שנתפרסמו על ידי הרכבי ' בראדי ' ילין ומרקוס וגם באחרים הגנוזים עדיין בספריות' שפת הכותרות היא תמיד ערבית . לשם החקירה ההיסטורית יש להשתמש עד כמה שאפשר בנוסחן הערבי ' לא רק מפני שכל מקור עדיף על תרגום' אלא משום שבנוסח העברי של הכותרות נפלו הרבה שיבושים' הן טעויות מתרגם והן טעויות סופר' ולפעמים חלו השמטות . מובן מאליו' כי על החוקר מוטלת החובה להשוות את השירים ...  אל הספר
מוסד ביאליק