התפתחותו ושגשוגו של הפיוט בארץ־ישראל

שירי הקודש של המאה השנייה' השלישית והרביעית לספהי'ג' שעליהם אנו מייסדים את חקירתנו' תפילות קצרות ועצמאיות הן' ולעתים אף ארוכות קצת יותר . אמנם K . G . Kuhn , Achtzehngebet und Vaterunser und der Reim , Tubingen , 1950 28 M . Burrows , The Dead Sea Scrolls II , New Haven , 1951 , Plate XI 29 במהדורת א . מ . הברמן , עדה ועדות , , 1952 עמי . 88-87 30 רי יוחנן בן נפחא - ברכות יו ע"א . שאר התפילות המובאות כאן נערכו לפי צורתן הפיוטית אצל בראדי וינר : Anthologia Hebraica , pp . 3-7 שם תמצא כמה דוגמאות אחרות למקצב שממין זה . 31 למשל , חזרה על אותן המלים שבתחילת השורה או בסופה בתפילותיהם של רבי ורב - ברכות יז ע"א . לא נשתמרו בתלמוד אלא יצירות ממין זה' אבל אין להטיל ספק בכך שגם שירות השונות מהם נתחברו באותה תקופה עצמה . שירות אלו לא היו ילדי השעה' אלא נשענו בתפילות קדומות ומקודשות' כגון שמונה עשרה' תפילת שחרית ותפילת ערבית ( יוצר' מעריב ' ( או סדר העבודה במקדש ביום הכיפורים' או פסוקים מתורה ונביאים' שנקראו בבית הכנסת . הפייטנים התאימו את טורי שיריהם למערכי הכתבים הללו' הלכו בסמוך אחריהם' פיתחום ...  אל הספר
מוסד ביאליק