אבות חכמת ישראל בדורות האחרונים ( ש . י . רפפורט , ש . ד . לוצאטו' צונץ ואחרים ) גילו עניין רב בתולדות הפיוט ; הרבה ממחקריהם בתחום זה לא נתיישנו עד היום . אף על-פי כן לא עלה בידם להאיר את ראשיתה של שירה זו . במחציתה הראשונה ובאמצעה של המאה הי"ט היו עדיין חסרים מקורות חשובים' והם נפתחו הרבה לאחר מכן' רק לאחר חשיפתם של כתבי היד מן הגניזה . לא זו בלבד' אלא שה חוקרים היהודיים ערכו לעצמם סדר תולדות הספרות העברית שלאחר המקרא' שבו איחרו את זמנן של הרבה יצירות' שמוצאן לא היה ידוע . מגמה זו גלויה כבר בספרו המפורסם של צונץ 'הדרשות בישראלי ' ( 1832 ) המכיל היסטוריה של המדרש' היינו' של צורה ספרותית' שהיתה סמוכה וכרוכה בפיוט העתיק נ . החוקרים היהודים שיערו כי מקומו של הקלירי היה באירופה' וחשבוהו לאחד הפייטנים הקדומים ביותר ; והואיל ולא ידעו דבר על תרבות יהודית באירופה לפני המאה העשירית היו סבורים שמשורר זה לא חי לפני המאה הנ"ל . < ואפילו לאחר שהוברר ונםתבר להם' שהיה כן ארץ ישראל' שמוהו בתקופה שבין המאה השמינית לעשירית . בספרו העיקרי 3 על התפתחות הפיוט בסמיכות לספרות המדרשות ראה : L . Zunz , Gottes...
אל הספר