שמעון זנדבנק עברית היא סקסמניאקית עברית מפלה לרעה או לטובה [ יונה וולך , "עברית [ " בשתי עבודות תרגום שונות מאוד שעשיתי בשנים האחרונות , תרגום הסונטות של שקספיר ומבחר משירי פאול צלאן , נתקלתי שוב ושוב בבעיה משותפת , פעוטה למראית-עין . המלה "thou" בשקספיר 11 "ו ס" בצלאן התגלו , להפתעתי , כמיטרד עקשני . להפתעתי - שהרי שקספיר , ומה גם צלאן , מעמידים לכאורה בפני המתרגם קשיים הרבה יותר רציניים , לכאורה , מכינוי גוף שני יחיד . אלא שהתרגומים שעשיתי היו תרגומים לעברית , והעברית , שלא כאנגלית וגרמנית , היא סקסמניאקית , כמאמר המשוררת . העברית מבחינה בין המינים בכינוי הגוף השני ( ולא רק הוא ) ומטה בהתאם את הפעלים ושמות-התואר המאייכים אותו . מה שבאנגלית יהיה "You are beautiful" הן בפנייה לגבר הן בפנייה לאשה , יהיה בעברית "אתה יפה" במקרה הראשון ו"את יפה" במקרה השני . מבחינה זו , העברית שונה מן האנגלית כדרך שהרוסית שונה מן האנגלית בדוגמה שרומאן יאקובסון מביא לאשש את קביעתו ש"לשונות מובחנות מהותית במה שהן חייבות למסור , ולא במה שהן יכולות למסור" . ( Jacobson 1966 : 236 ) יאקובסון מביא כדוגמה את הפסוק...
אל הספר