כאמור , הקבוצה הגדולה ביותר של סיפורי מעה"ד כנראה לקוחה מתוך הספרות העממית שבעל פה . הדבר מעמיד בפנינו קשיים רבים . בראש ובראשונה הוא מעלה את שאלת ההשפעה של מקורות חיצוניים ( לא עבריים ) על הסיפורת העברית של אותה תקופה . מכיוון שאין לנו מידע מדויק דיו על זמנם ועל מקומם של מרבית החיבורים הרלוונטיים , הרי תשובתנו על שאלה זו היא מוגבלת ביותר . לצד שאלה זו עומדת כמובן גם השאלה ההפוכה — שאלת ההשפעה של הסיפורת העברית על הסיפורת הלא עברית ( שבכתב ובעל פה . ( כאשר מזכירים את מעה"ד עולים בדרך כלל שמותיהם של כמה חיבורים לא עבריים \ 'אלף לילה ולילה , ' 'משלי סינדבר , ' ' כלילה ודימנה' ולעתים אף 'דקמרוך של בוקאצ'ו . נראה שקישור זה נוצר בעקבות הדמיון הקומפוזיציוני בין החיבורים הללי : אין הם סתם 'ילקוטים' המלקטים סיפורים באקראי , 27 לבעייתיות בשאלת הדרכים שבהן מופצת המסורת הספרותית העממית — ההנחה שהמסירה שבעל פה היא הדומיננטית ( הנחה שהיא נחלתה של האסכולה הגאוגרפית היסטורית , ( לעומת ההנחה שהמסירה בקבצים כתובים היא הדומיננטית ( הנחה שדוגל בה החוקר א' וסלסקי ) — ראו למשל את ביקורתה של חזן רוקם על ספר...
אל הספר