בהמשך ישיר לבעיית הנוסח שהוסברה לעיל נשאלת גם השאלה מאילו מקורות שאב מעה"ד את סיפוריו . כדי להשיב על שאלה בעייתית זו , יש לבדוק גם כאן את מקורותיו של כל 14 ראו למשל את הדוגמה שהובאה לעיל בנוגע למסגרת הדרשנית של החטיבה המקושרת לדיבר 'לא תנאף . ' אחד מן הנוסחים , בטרם נוכל להציג תמונה שלמה . שני גופי ספרות עיקריים היו המקורות של הסיפורים המופיעים בנוסחים השונים של החיבור : ( א ) אגדת חז"ל : סיפורים אלה אפשר שנלקחו ישירות מן המדרשים הקדומים ומן הספרות התלמודית עצמה , ואפשר שהגיעו לחיבורנו בתיווכה של הספרות העממית שבעל פה . הז'אנר הנפוץ ביותר בספרות העממית בימי הביניים הוא לדברי יסיף סיפורי חז"ל המסופרים מחדש . סיפורים אלה סופרו שוב ושוב , בכתב ובעל פה , על ידי שכבות נרחבות ומגוונות בחברה היהודית ובעבורן . ייתכן שבדרך זו הגיעו גם אל המדרש שלנו . ( ב ) טיפוסים בין לאומיים - . ייתכן שמחברנו לקח את הסיפורים
אל הספר