4. ה'פתיחתא'

מרבית עדי הנוסח של מעה '' ד ( חוץ מהנוסחים התלויים בנוסח הדפוס האיטלקי ) מתחילים כאמור בפתיחה דרשנית ארוכה . אין פתיחה זו זהה בכל עדי הנוסח , אולם יש כמה מרכיבים המצויים בה בדרך כלל ( אם כי השינויים רבים : ( ( א ) פתיחתא 'קלסית , ' הפותחת בפסוק רחוק — 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתר ( תהלים קו , ב ) ומסיימת בפסוק הראשון מתוך עשרת הדיברות — 'אנכי ה' אלהיך ( שמות כ , ב . ( ( ב ) לאחר הפתיחתא מובאות דרשות הקשורות לנושא הרחב העוסק בקבלת עם ישראל את התורה . מספרן של דרשות אלה וכן היקפן , נושאיהן וסגנונן — משתנה מנוסח לנוסח . הדרשות עוסקות בין השאר בנושאים האלה ו מסעו של משה בשמים בדרכו לקבל את התורה . מסופר כאן בדרך כלל על פגישתו של משה עם מלאכים למיניהם ועל דין ודברים כלשהו בינו לבינם . * מוטיב הבחירה של עם ישראל . * פרטים 'טכניים' הקשורים במעמד מתן תורה , כגון המקום , הזמן והנוכחים . * סיפור על התינוקות הערבים לישראל — סיפור המסיים בדרך כלל את הפתיחה ואחריו בא הדיבר  אל הספר
מוסד ביאליק