הקבוצה הגדולה ביותר של כתבי היד , תשעה עשר במספר , כתובה בנוסח אחר — שלישי . נוסח זה מכיל הן את הקטע הדרשני הפותח את נוסח הדפוס הפולני הן את הקטע המסיים את נוסח הדפוס האיטלקי . על כן בחרתי לכנות אותו בשם ' הנוסח המשולב . ' עד עתה עסקנו רק בעניין הפתיחה והסיום של המדרש , אולם מה בנוגע לסיפורים המובאים בכל אחד מן הנוסחים ? ובכן , גם בעניין זה המצב דומה : הנוסח המשולב מביא הן סיפורים 'משותפים' המופיעים בשני נוסחי הדפוס הן סיפורים ' ייחודיים' המופיעים רק באחד מן הנוסחים הללו . ההחלטה לקרוא לנוסח זה 'הנוסח המשולב' אין בה כדי לומר שכותביהם של כתבי יד אלה הכירו את שני נוסחי הדפוס ושילבו ביניהם . אולי ההפך הוא הנכון , שכן עם כתבי יד אלה 20 קבוצת כתבי יד זו נחלקת לכמה ענפים , וארחיב בעניין זה בהמשך הדברים . מדובר בעשרה כתבי יד שלמים ( שנכללים בהם הן פתיחה דרשנית הן סיום למדרש ) ובתשעה כתבי יד בלתי שלמים . אפשר להסיק שכתבי היד הבלתי שלמים שייכים לקבוצה זו בשל הדמיון בינם לבין כתבי היד השלמים . 21 על פי התרשמותי , מסקירה ראשונית של כתבי היד , אפשר להבחין בין הענפים שלהם על פי קרבתם לאחד מנוסחי הד...
אל הספר