החיבור שלפנינו נודע במחקר המודרני בשם 'מדרש עשרת הדיברות . ' המילה 'מדרש' מעירה שאלות רבות , שכן מבחינת אופיו הספרותי החיבור שונה לחלוטין מן המדרשים הקלסיים המוכרים לנו ואף מן המדרשים הנחשבים למאוחרים ( כגון מדרש תנחומא . ( היו חוקרים שטענו שהז'אנר המדרשי אינו אלא מסגרת פורמלית , המאפשרת למחבר לספר סיפורים למיניהם , והם הם עניינו העיקרי ' . שמו של החיבור מעלה שאלה מעניינת בנוגע לז'אנר המדרש . נשאלת השאלה כיצד הגדיר את עצמו ואת חיבורו בעל ה'מדרש' ומה אפשר להסיק מתוך כך על המשמעות של המושג הז'אנרי הזה באותה תקופה ? מכל מקום , שאלות אלה נעשות מורכבות יותר כאשר בודקים את שמו של החיבור בעדי הנוסח . גם אם אין בהם כדי להעיד איך הגדיר את החיבור מחברו דווקא ( אם אכן יש מחבר כזה , עניין שיידון בהרחבה להלן , ( הרי הם יכולים בהחלט ללמד איך תפסו אותו המעתיקים המאוחרים יותר ( ואולי גם קהל הנמענים שלהם . ( בכמה כתבי יד אין כל כותר בראש החיבור , והוא מתחיל ישירות בטקסט עצמו . לעומת זאת , ברוב כתבי היד כותרים 1 כך למשל צונץ , הדרשות בישראל , עמ' ; 66 דן , הספור העברי , עמ' ; 79 יסיף , בן סירא , עמ' ; 1...
אל הספר