א בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך-ישראל על-יהודה ויבן את-הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה : ב ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל-בן-הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר : ג ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את-בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי : ד וישמע בן-הדד אל-המלך אסא וישלח את-שרי החילים אשר-לו אל-ערי ישראל ויכו אתעיון ואת-דן ואת אבל מים ואת כל-מסכנות ערי נפתלי : ה ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את-הרמה וישבת את-מלאכתו : ו ואסא המלך לקח את-כל-יהודה וישאו את-אבני הרמה ואת-עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את-גבע ואת-המצפה : ז ובעת ההיא בא חנני הראה אל-אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על-מלך ארם ולא נשענת על-יהוה אלהיך על-כן נמלט חיל מלך-ארם מידך : ח הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על-יהוה נתנם בידך : ט כי יהוה עיניו משטטות בכל-הארץ להתחזק עםלבבם שלם אליו נסכלת על-זאת כי מעתה יש עמך מלחמות : י ויכעס אסא אל-הראה ויתנהו בית המהפכת כי-בזעף עמו על-זאת וירצץ אסא מן-העם בעת ההיא : יא והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם ...
אל הספר