א ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש-לך מנוח אשר ייטב-לך : ב ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את-נערותיו הנה-הוא זרה את-גרן השערים הלילה : ג ורחצת וסכת ושמת שמלתיך עליך וירדת הגרן אל-תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות : ד ויהי בשכבו וידעת את-המקום אשר ישכב-שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבת והוא יגיד לך את אשר תעשין : ה ותאמר אליה כל אשר-תאמרי אלי אעשה : ו ותרד הגרן ותעש ככל אשר-צותה חמותה : ז ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב : ח ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו : ט ויאמר מיאת ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על-אמתך כי גאל אתה : י ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן-הראשון לבלתי-לכת אחרי הבחורים אם-דל ואםעשיר : יא ועתה בתי אל-תיראי כל אשר-תאמרי אעשה-לך כי יודע כל-שער עמי כי אשת חיל את : יב ועתה כי אמנם כי גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני : יג ליני הלילה והיה בבקר אם-יגאלך טוב יגאל ואם-לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי-יהוה שכבי עד-הבקר : יד ותשכב מרגלותיו עד-הבקר ותקם בטרם יכיר איש את-רעהו ויאמר אל-יודע כי-באה האשה הגרן : טו ויאמר הבי המט...
אל הספר