א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו : ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה : ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות : ד פרץ נחל מעם-גר הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו : ה ארץ ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש : ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו : ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה : ח לא-הדריכהו בני-שחץ לאעדה עליו שחל : ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים : י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו : יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור : יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה : יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים : יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי : טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה : טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר : יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז : יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים : יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה : כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה : כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה : כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה : כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה : כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה : כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה : כו ב...
אל הספר