א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל : ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם : ג המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס : ד השכבים על מחות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק : ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר : ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף : ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים : ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה : ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו : י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה : יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים : יב הירצון במלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה : יג השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים : יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה :
אל הספר