א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם אמר לנגיד צר כה-אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא-אל ותתן לבך כלב אלהים : ג הנה חכם אתה מדניאל כל-סתום לא עממוך : ד בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך : ה ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך : ו לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את-לבבך כלב אלהים : ז לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על-יפי חכמתך וחללו יפעתך : ח לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים : ט האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא-אל ביד מחלליך : י מותי ערלים תמות ביד-זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה : יא ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : יב בן-אדם שא קינה על-מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי : יג בעדן גן-אלהים היית כל-אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו : יד את-כרוב ממשח המוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני-אש התהלכת : טו תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד-נמצא עולתה בך : טז ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלה...
אל הספר