א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם שים פניך אל-הרי ישראל והנבא אליהם : ג ואמרת הרי ישראל שמעו דבר-אדני יהוה כה-אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם : ד ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם : ה ונתתי את-פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את-עצמותיכם סביבות מזבחותיכם : ו בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם : ז ונפל חלל בתוככם וידעתם כי-אני יהוה : ח והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות : ט וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו-שם אשר נשברתי את-לבם הזונה אשר-סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקחו בפניהם אל-הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם : י וידעו כי-אני יהוה לא אל-חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת : יא כה-אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר-אח אל כל-תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו : יב הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם : יג וידעתם כי-אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחות...
אל הספר