א הדבר אשר היה אל-ירמיהו אל כל-היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר : ב כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל-הרעה אשר הבאתי על-ירושלם ועל כל-ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב : ג מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקחר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם : ד ואשלח אליכם את-כל-עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל-נא תעשו את דבר-התעבה הזאת אשר שנאתי : ה ולא שמעו ולא-החו את-אזנם לשוב מרעתם לבלתי קחר לאלהים אחרים : ו ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה : ז ועתה כה-אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל-נפשתכם להכרית לכם איש-ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית : ח להכעסני במעשי ידיכם לקחר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר-אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ : ט השכחתם את-רעות אבותיכם ואת-רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם : י לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא-הלכו בתורתי ובחקתי אשר-נתתי לפני...
אל הספר