א מי-יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את-עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים : ב וידרכו את-לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל-רעה יצאו ואתי לא-ידעו נאם-יהוה : ג איש מרעהו השמרו ועל-כל-אח אל-תבטחו כי כל-אח עקוב יעקב וכל-רע רכיל יהלך : ד ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר-שקר העוה נלאו : ה שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת-אותי נאם-יהוה : ו לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי-איך אעשה מפני בת-עמי : ז חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את-רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו : ח העל-אלה לא-אפקד-בם נאם-יהוה אם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי : ט על-ההרים אשא בכי ונהי ועל-נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי-איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד-בהמה נדדו הלכו : י ונתתי את-ירושלם לגלים מעון תנים ואת-ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב : יא מי-האיש החכם ויבן את-זאת ואשר דבר פי-יהוה אליו ויגדה על-מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר : יב ויאמר יהוה על-עזבם את-תורתי אשר נתתי לפניהם ולא-שמעו בקולי ולא-הלכו בה : יג וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם : יד לכן כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל...
אל הספר